שאלה:
היי לאחרונה נחשפתי להרבה ידע על יחסים.. בעקבות פרידה קשה מחבר אני רוצה ליישם את האמת הוא נפרד ממני כי פחד להיסחף אני ממש מדוכאת עזבתי את עבודתי כנציגת מכירה בחברה סלולרית בקניון הרגשתי שפתאום זה לא בשבילי אני מרוסקת בא לי ללכת אליו ולחבק אותו אני מנסה להתחזק אבל מרגישה שהלב שלי אטום אני גם מפחדת להיות דוסית, היו ימים שממש רציתי לא לקום בבוקר כעסתי על הורי שהביאו אותי לעולם אני לא מבינה למה אני למה לאמר מודה אני בבוקר לא הייתי רוצה לקום אז על מה להודות? מתוסכלת מאוד :///

תשובה:
אני מבין שאת מתוסכלת בגלל הפרידה , אבל אם כך את מתוסכלת כשנותק הקשר בינך לבין בשר ודם , תחשבי מתוסכלת את צריכה להיות על הפרידה בינך לבין מלך מלכי המלכים... אם כולנו היינו מרגישים כמו שאת מרגישה כלפי צער השכינה, אין לי ספק שהגאולה הייתה מגיעה כבר היום... הבעייה שאנחנו מתוסכלים מדברים כל כך קטנים ואנחנו לא לומדים לקח מהניסיונות של החיים.

אם נערה שלא מקבלת "חיבוק" מחבר שלה נכנסת לצער כזה נורא ,כמה אנחנו צריכים להצטער שאין לנו את הזכות להיות מחובקים עם אבינו שבשמים? שאין לנו בית מקדש

לדעתי הגיע הזמן שבמקום שנדאג רק לעצמנו ונחשוב רק על התאוות והרצונות שלנו כדאי שתחשוב קצת על הקשר שלנו לאחים שלנו , כולנו עם אחד , כשכל אחד מאיתנו דואג רק לעצמו, אני מבין מדוע אין לו חשק לקום בבוקר , כי הוא סוג של "אגואיסט" שדואג רק לעצמו ואכפת לו רק מעצמו (כל אחד מאיתנו לפעמים מתנהג כך...) אם את רוצה להתרגש באמת ולהבין באמת מה משמעות חייך , נסי לראות את כל התמונה, כדי להצליח תתרחקי קצת מהעצמיות שלך... תעשי נסיגה קלה לאחור בדימיון ותראי את עצמך כמו גרגיר קטנטן בתוך ערמת חול גדולה. רק אם נתאחד ונחשוב גם על אחים שלנו נצליח להבין את המציאות נכון יותר ואולי נצליח לשנות כאן משהו, אבל אם נמשיך להיות אגואיסטים ונתעצבן על כולם ונתייאש רק בגלל ש-"לנו" יש צרות , זו בעיה !

הצרות הקטנות שלנו מצטרפות לצער הכללי שם עם ישראל , כולנו נושאים בנטל ובע"ה בקרוב נזכה לגאולה , כי לדעתי כבר סבלנו המון והצטערנו המון והגיע הזמן שניגאל, אין לי ספק שה' רואה הכל ושומע הכל , סופר את הדמעות שלנו וחש את הכאב שלנו , שנאמר: "בכל צרתם לו צר" , הוא פשוט מתעכב כדי שעוד יהודי יספיק להתחזק, כדי שעוד יהודי יספיק לחזור בתשובה ואז תבוא הגאולה השלימה בע"ה.

לדעתי אין לך חשק לקום בבוקר כי את חיה בלי משמעות , בלי חוקים , בלי הלכה איך אפשר להמשיך לחיות בלי משמעות? יש כאלה שמסוגלים לחיות כך 50 שנה,,, אבל יש אנשי אמת שלא מסוגלים לחיות בשקר ! לדעתי את נערה אמיתית , קשה לך לחיות בשקר ולכן את מתוסכלת , אם תקחי את עצמך בידיים ותחפשי אמת , אין לי ספק שכל יום שיעבור את תהיי עסוקה בלאסוף מצוות ולשמח את ה' במקום בלאסוף דמעות ולשקוע בעצבויות מיותרות , להכיר ולהיפרד , לצאת ולחזור , לבלות ולהתבלות.

שאלות ותשובות דומות בנושא.
א) עברתי פרידה כואבת איך אני יכולה להתגבר?
ב) צפיתי בהרצאות שלך ואני שוקלת לעזוב את החבר ולשמור נגיעה.
ג) גבר שהכרתי פגע בי ואחר כך פשוט צחק עלי אני לא מסוגלת לסלוח
ד) חבר שלי לשעבר רוצה לצאת איתי בחזרה , לצאת איתו או לא?
ה) אני יודעת את האמת אבל אין לי אומץ לעזוב אני פשוט מאוהבת

סרטונים שאני בטוח שתאהבי לראות: 







לסיכום: אני מציע לך לצפות בהרצאה השלישית "מעשה ב-2 חברים ו-5 ככרות לחם"
אני בטוח שתקבלי מוסר נפלא ותגיעי למסקנות פשוטות , אם את לא מבינה דברים פשוטים בחיים, איך את רוצה להבין את הדברים המורכבים? הרצאה מרתקת לצפייה
שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
מבקש עצה: בת חכמה, משכילה ונבונה, פרקה עול מצוות בגיל שמתקרב ל-30. היא גרה עם חבר שלה הרבה לפני הנישואין והפכה להיות חילונית. היום היא מחללת שבת .איני יודע מה קורה בנוגע לשאר התחומים כגון כשרות וכו'. מה לעשות במקרה כזה? היו שיחות שלא הובילו לשום מקום חוץ ממריבות קולניות. היא טוענת שחשובה לה השלווה והשקט שהיא מצאה. הבחור בחור טוב וגם הוא עבר עליו תהליך דומה. האם יש דרך? אני לא מצאתי. והשאלה העיקרית היא לא איך להחזיר בתשובה. האם לנתק מגע ?!

תשובה:
אחי היקר, ריחוק רק יצור ריחוק גדול יותר , במקום להכריז מלחמה לדעתי עליך להכריז "אהבה" בכל מצב , אם היה מדובר בנערה ממש צעירה ההתייחסות הייתה שונה , אבל מדובר בנערה בוגרת , לכן ההתייחסות צריכה להיות בוגרת ואחראית , לא אימפולסיבית ולא קולנית , זכור ! מלחמה גוררת מלחמה , אמר שלמה המלך ע"ה : "חנוך לנער ע"פ דרכו" , אי אפשר להתייחס לבחורה בת 30 כמו שמתייחסים לנערה או לילדה, היא מספיק בוגרת כדי לדעת את ההשלכות שיהיו למעשיה , אפשר לשוחח עמה בדרכי נועם להראות לה שהיא חשובה ואהובה למרות הכל , חשוב מצד אחד שהיא תדע שהדבר מצער אתכם אבל מצד שני חשוב להראות לה שלא משנה מה תהא הבחירה שלה , היא תמיד תישאר בתך ! לדעתי אם היא תראה שאתם מתנהגים עמה בדרך ארץ , כשהיא תהיה במשבר היא תבקש את עצתכם ותמצא בית חם , לעומת זאת אם תהיו קשוחים ונוקשים גם אם היא תהיה במשבר היא תחשוש ליצור קשר והמשבר שלה רק יחמיר , כי היא תרגיש שאין לה עם מי לדבר.

אב יקר , עצתי פשוטה וברורה , אני חושב שכרגע תן לה קצת להירגע , כנראה שחדרתם לה יותר מדי לפרטיות והייתם נוקשים מעט , היא לא יכלה לסבול את זה אז היא פשוט חיפשה שקט ושלווה , היא מצאה נחמה בזרועותיו של אותו בחור שהכירה , גם אם היא לא מודעת ממש למה שהיא עושה , כרגע עדיף לה להיות איתו ולא לסבול צער מהנוקשות שלכם , זה מה שכרגע עובר לה בראש , לדעתי ברגע שיעבור זעם , במידה והיא תיצור קשר , תזמן אותה לשיחה אוהבת ולא לשיחה נוקבת , תסביר לה שאתה מבין את מעשיה , אתה לא מצדיק אותה אבל אתה מבין , בכל מקרה רצוי שתדאג שמישהו יעביר לה מסר ברור , לכל מעשה יש תוצאה , בחור שאינו נאמן למסורת אבותיו , סביר מאוד להניח שלא יהיה נאמן לבת זוגו , לנערות אני בד"כ מראה את הקטע הבא: "משימה בלתי אפשרית2" בכל מקרה , אל תאבדו את העשתונות , בלי יהדות היא לא תגיע רחוק , היא תחזור למקורות זה עניין של זמן , אתם צריכים רק להמשיך להיות הורים אוהבים.

במקרים רבים , הורים שמקבלים יפה את בתם ואת בן זוגה , מעוררים רצון עז בבן הזוג להתקרב לתורה ולמצוות , אבל דחיה נוקשה מצד ההורים (בגיל כזה) גוררת דחיה וריחוק , זכור אב יקר , אין טעם להילחם איתה היא לא בגיל שבו תוכל לחנך אותה , החינוך מתחיל בגיל 0 ונגמר בגיל 18 , כל מה שנותר לך לעשות לאחר גיל 18 זה לשמש דוגמא אישית טובה ולסמוך על החושים החדים של הבת שלך , אם כשלת בחינוך בגיל צעיר התוצאות באות לידי ביטוי בגיל מבוגר יותר , כדי לא לגרום נזק נוסף אני מציע שתרעיף חום ואהבה ותרבה בתפילות לבורא עולם שיזכה אותך שלא יצא דבר תקלה על ידך , כרגע הדברים לא נתונים בידך , אתה עשית כל מה שאתה יכול , לדעתי עשית לא מעט טעויות , אבל המטרה שלנו כרגע היא לתקן לא לעוות יותר ולא לגרום נזק שבמקרים קיצוניים עשוי להיות בלתי הפיך , תתקשר לומר לה שאתה אוהב אותה למרות הכל. (אתה לא חייב אבל זה יכול לרגש אותה ולגרום לה להעריך אותך ואת המשפחה יותר)

אחי היקר, במילים אחרות הבת שלך אמרה לך : "בבית אין לי שלווה" , "בבית חונקים אותי" , "בבית לא נעים לי" , היהדות אמורה להיות דבר נפלא , דבר נעים , אם החינוך כרוך באיומים , צעקות ואיומים קולניים , לא נראה לי שזה תורם לאף אחד מהצדדים , במלחמה תמיד יש פצועים לא משנה מי מנצח , אם אתה רוצה אי פעם לזכות בבת שלך שוב , תשמש דוגמא אישית טובה , תרעיף חום ואהבה , תיזום קשר ותראה לה שאתה מדבר איתה כי אתה אוהב אותה ולא כי אתה רוצה להחזיר אותה בתשובה , אל חשש היא תחזור בתשובה , כל דבר חוזר לשורשו ! אם יש לה יסודות טובים סופה לחזור לשורשים , תהיה חכם אל תהיה צודק נשמה טובה , אם תצטרך עזרה אני כאן. בשורות טובות.

אתה מוזמן להוסיף את השם של בתך (פלונית בת פלונית) בהקדשות שבאתר ואנחנו נתפלל עבורה לכניסה למדור התהילים לחץ כאן: "מרכז התפילות והתהילים", יהי רצון שיהיו לך בשורות טובות.
שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום הרב.... אני דתיה אוהבת את הקבה אבל מאד קשה לי כי אני עושה מצוות לא שצריך אלא בגלל שאני פוחדת שאם לא אעשה אקבל על זה עונש ונורא קשה לי לחיות בפחד הזה אני רוצה לחיות בכיף ליהנות בלי שיהיה מישהו שיגביל אותי ...זה אסור...זה אסור ... נמאס לי לחיות ככה... החיים פשוט לא שוים כי בסופו של דבר מתים אני לא חושבת שאני מועילה בזה שאני חייה.......

תשובה:
את צודקת במאה אחוז, עבודת ה' בצורה שבה את עובדת אותו ממש לא נעימה ולא נכונה, הכל צריך להתחיל מתוך יראה אבל אם לא מתעוררת אצלך האהבה, את צריכה לברר למה זה קורה?... לכן אני מציע שתתחילי לצפות ביותר הרצאות באתר, תעברי על כל ההרצאות וזה יחדיר בך אהבת ה', בנוסף תכניסי לך טוב מאוד לראש שכדאי ושווה לעבוד את ה' בגלל שהוא גילה לנו את כל הסודות להפיק את מירב התועלת מהחיים, בלי קשר לדת, למשל: שבת זה יום מנוחה, בלי קשר לדתיים חילונים גם לנוצרי יש יום מנוחה. חגים זה כינוס לאיחוד משפחתי, כשרות זה רק כדי להוכיח שאנחנו מאמינים לה' גם בלי להבין, אבל היום מגלים שלא סתם ה' אמר לא לאכול בשר לא כשר, כי זה פוגע בבריאות. ברכת המזון וסעודה כראוי זה רק מחנך את האדם להרגלי אכילה נכונים ולא לאכול ולברוח, כיבוד הורים זו מצווה מדהימה שגורמת לבנים להעריך את ההורים, לא לחמוד ולא לבגוד ולגנוב, זה רק גורר חיים נפלאים וזוגיות נכונה בלי בגידות, כי אם את יודעת או לא היום 60% מהזוגות גרושים ומתוך אלה שנשואים 30% אומרים שהיה עדיף להם להתגרש אבל לא נעים כי יש ילדים או שזה לא מקובל בחברה שלהם להתגרש אז הם נשארים ביחד בכח! בנוסף שמירת נידה וההרחקות שבין גבר לאשה גורמים לבני הזוג להתאפק ולהתגעגע אחד לשני ואם הם מקפידים על זה הם כל הזמן יאהבו ויתגעגעו אחד לשני, שלא כמו זוג חילוני שמרוב שהם אחד עם השני כבר נמאס להם, אז הם חייבים לגוון. בקיצור, אחותי היקרה, אם את רוצה לשמוע לי, תעשי מה שה' אומר לא רק בגלל שזה קשור לדת אלא בגלל שזה המפתח לחיים מאושרים, תסמכי על מי שיצר אותך שלא סתם הביא לך הוראות יצרן, היום לכל מכשיר חשמלי הכי קטן יש הוראות יצרן, גם לאדם יש ספר הוראות יצרן שנקרא התנ"ך... אם את מאמינה שה' הכי חכם בעולם, לכי אחריו, אם לא, את תפסידי את העולם הזה ואת העולם הבא. אבל מה שבטוח צאי מהסרט שהולכים לשרוף או להעניש אותך,,, זה לא נכון לעבוד ככה את ה', כי צריך לעבוד אותו באהבה ולהודות לו שמכל העולם הוא בחר בך, להיות ביתו בת מלך ! המון הצלחה. אל תהיי פראיירית ותוותרי על הזכות הזאת, בגלל זה כולם שונאים אותנו כי אנחנו בני מלכים,, כולם מקנאים בנו, אז את באה ואומרת נמאס לי להיות בת מלך??? הגיע הזמן שתעריכי את מה שיש לך ותפסיקי לפחד מאבא שלך כי אבא שלך אוהב אותך ולא מחפש שתאהבי אותו בגלל הוא לא שורף אותך אלא שתאהבי אותו בגלל שהוא אבא שלך ! מקווה שהועלתי לך צדיקה... שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
רביד אני בבעיה קצת קשה אני שומר נגיעה מבנות בבית ספר אבל בקרב המשפחה ממש קשה לי אני ממש פוחד להגיד להם כי ההורים שלי ואח שלי הגדול יחשבו שאני פאנט או משהו כזה ואני ממש פוחד תבין אבא שלי נגד ההתחזקות שלי מאוד הוא ממש לא רוצה בזה והוא גם כמעט אסר עליי ללכת ללמוד תורה עכשיו זה מסודר בערך אבל זה לא הכי יציב כי כל מהלך יהפוך את זה לנפילה סיפרתי לדוד שלי ולאמא שלי שאני שומר נגיעה אבל לא מבית אני ממש פוחד לאבד את המשפחה שלי מה לעשות?? נ.ב-אני יודעאת חומרת הנגיעה אבל עדיין ממש קשה לי מדודות ואחיות

תשובה:
אני מבין אותך מאוד אח יקר, זה ממש לא פשוט, אולם דע, ככל שתתנדנד ימינה ושמאלה פעם כן פעם לא, יציקו לך ויצליחו לבלבל אותך, אבל אם תראה לכולם שאתה שומר נגיעה ולא אכפת לך מכלום כי זו האמת, בהתחלה יהיה קשה אבל אח"כ אתה תשמח מאוד. זה כמו טיל שעף לחלל בהתחלה קשה נשרף הרבה דלק כי זה מה שנותן לטיל את התנופה אבל ברגע שהוא מגיע לחלל הוא שט ומרחף ואין עליו כח משיכה, כך הם הדברים בחיים, בהתחלה קשה אבל אם תחזיק חזק ותבטח בה' בסוף גם לך יהיה קל ותזכה לרחף בקדושה. בהתחלה כולם יצחקו עליך וידכאו אותך, אבל אם תעמוד על שלך ותאמין שאתה קדוש ואתה הולך בדרך הנכונה, דרך שהוכיחה את עצמה אלפי שנים, אז תזכה להראות לכולם שאתה שייך לאברהם יצחק ויעקב, השאלות ייפסקו ויתחילו להבין שלא מתעסקים איתך ואז כשתגדל בתורה כולם יבואו אליך ויתחילו לשאול אותך שאלות ללמוד ממך, להתייעץ איתך, כי כולם יראו בך אישיות, אבל אל תישבר נשמה. אל תדאג, אבא ואמא לעולם יאהבו אותך, אבא תמיד נשאר אבא ואמא יש רק אחת אז... סמוך עלי ותמשיך לשמור נגיעה גם אם יתהפך העולם, אני מברך אותך שתצליח, תקבל את הבזיונות באהבה ותראה שבקרוב שונאיך יהפכו להיות אוהביך.. תעמוד על שלך. שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום כבוד הרב, אני צריכה את עזרתך בבקשה .אני נשואה שנה, לאחרונה היחס (או יותר נכון גם החוסר יחס של בעלי) כבר בלתי נסבל, ירד לי ממנו באופן משמעותי, הוא פחות. אני לא יודעת אם אני עדיין אוהבת אותו. איך אני יכולה לדעת אם אני עדיין אוהבת אותו???? אשמח לקבל תשובה שתעזור לי, אני בקושי מתקרבת אליו כבר שבוע ואנחנו כבר בקושי מדברים, חוץ מפעם ב...

תשובה:
אחותי היקרה, כשיש פצע ביד לא כורתים את היד ! הולכים לרופא לטפל בפצע, הכי קל לוותר ולהתגרש אבל גירושין זה לא פתרון, זו כריתת יד ! אני בטוח שאת בחורה חכמה.

כדי לא לכרות את היד (לא להתגרש) זה מה שתעשו.
א) תפנו יותר זמן אחד לשני, אם יהיה לכם זמן לדבר, תקשורת טובה תציל את המצב.
ב) השנה הראשונה היא השנה הקשה ביותר מכאן ואילך יהיה קל יותר בע"ה.
ג) אל תדברי איתו בכלל על גירושין ! ברגע שנותנים למקטרגים פתח הם פועלים היטב
ד) תנסי תמיד לזכור מה גרם לך להתחתן איתו , תראי את חצי הכוס המליאה
ה) תבקשי ממנו ללכת איתך לייעוץ (סביר מאוד להניח שהוא לא ירצה) תהיי חכמה?
ו) תתפללי על זה, תתפללי לה' שיתן בלבך לאהוב אותו
ז) אל תחשבי שהזיווג הבא יהיה מוצלח יותר, לא בורחים מהתיקון מתמודדים !

זיכרי ! אם ה' יתברך מפגיש בין בני זוג כנראה שיש בזה עיניין, לא סתם ה' יתברך הפגיש ביניכם, את יכולה לקבל את זה באמונה ולנסות להציל את הנישואין שלך, או לוותר ולחפש הרפתקאה חדשה, אני רק יכול לומר לך שמי שלא מנסה לוותר ולהתפשר לעולם לא יסתדר עם אף בן זוג. בקיצור: רק רופא יכול לרפא פצע ביד אין טעם לכרות את היד צריך פשוט ללכת לרופא טוב, אני ממליץ על הרב אבנר כוואס, השבוע דיברתי איתו, תדברו איתו והוא ישמח לעזור, לכניסה לאתר של הרב לחצי כאן: "הרב קוואס"
הרב אבנר קוואס הוא מומחה לשלום בית יש לו אתר נפלא שנקרא: "ביתי החדש" , אני בטוח שהוא יכול לעזור לכם אם אתם מוכנים לעזור לעצמכם, בכל בית שני בישראל יש בעיות לא פשוטות, השכינה בגלות וכשאין שכינה בבית אין שלום בבית, כדי להחזיר את השכינה לבית בעלך צריך ללמוד תורה ואת צריכה ללכת בצניעות ושניכם צריכים למצוא זמן אחד לשני רק כך תצליחו.

תגובות דומות שאת מוזמנת לקרוא בנושא שלום בית.
1) בעלי החליט להתגרש ממני.
2) מה עושים עם בעל שלא מתעורר???
3) בעלי לא עוזר לי הוא פשוט חוצפן !!!
4) אני שונאת את בעלי הוא אגואיסט מגעיל. שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
הרב רביד היקר שלום, אני חושבת בעתיד לעלות למדרשה חרדית כמו למשל תפארת בנות, ועד כמה שידוע לי הבנות לא לומדות מקצוע במדרשות חרדיות. אני יודעת שיש אפשרות לשלב לימודים ומדרשה אבל הרב אמר "תפסת מרובה לא תפסת" שעדיף שעולים למדרשה לא לשלב עוד דברים. אז רציתי לדעת מה עושים? מתחתנים ואח"כ לומדים? או שהבנות לא לומדות מקצוע בכלל? ועוד שאלה אז ממה הם מתפרנסות? מהעבודות הכלליות שיש בחוץ? תודה רבה מראש:) ה' יברך אותך.

תשובה:
אחותי היקרה, מי אמר לך שבנות חרדיות לא לומדות? אם בנות חרדיות לא לומדות אז מי לומד במכללות החרדיות? בעידן המודרני לא חסרות מכללות כשרות שמאפשרות לבנות החרדיות ללמוד.

אם אני אלך למדרשה אני אתחיל מאוחר את החיים לא?
אם בציבור הדתי לאומי יש רבנים שמתירים לנערות לעשות שירות לאומי שנה שנתיים ורק אח"כ להתחיל את החיים, רק אח"כ להתחיל ללמוד ו\או להקים בית בישראל. אני לא רואה שום סיבה שבת מדרשה לא תלך לשנה שנתיים מדרשה ורק אח"כ תקים בית
ומי שחושבת שבשירות הלאומי היא תורמת לעצמה ולמדינה יותר מאשר במדרשייה,
אני חושב שהיא טועה טעות מרה. 

מי תורם יותר למדינה?
לדעתי בת מלך שהולכת למדרשה תורמת לעצמה ולמדינה הרבה יותר , היא תורמת לעצמה בזה שהיא מבססת את מעמדה הרוחני וקונה לעצמה מיומנויות תורניות נפלאות ובנוסף היא תורמת לעם ישראל בצניעות שלה וביראת השמים שלה. אם עד עכשיו היא התירה לעצמה ללכת עם חצאית ע"פ עיקר הדין, אחרי שנת מדרשה החצאית שלה תהיה ראויה לבת מלך ברמה של מהדרין ולא רק רבנות. אם בעבר היא הרשתה לעצמה ללבוש חולצות צמודות ולפלרטט יותר , אחרי שנת מדרשה כל עולמה הרוחני משתנה לחלוטין. במקום להתאים את עצמן לחיים , בנות לומדות להתאים את החיים לעצמן.

ממה הבנות שלומדות במדרשה מתפרנסות?
עשרות אלפי בנות מדרשה הקימו בתים נאמנים בישראל ואינן רעבות ללחם , הפרנסה מגיעה וה' דואג שהיא תהיה מכובדת ויפה , חרדים לא מחפשים להיות מליונרים , אבל גם לא נזקקים , רוב החרדים שאני מכיר אינם נזקקים ואינם פושטי יד
אפשר ללמוד מקצוע , אפשר ללמוד במכללה , אפשר לעשות קורסים , חוץ מזה , גם ככה כשכל שנה שנתיים יש ילד ברוך ה' , במקום לשלם לעובדת זרה שתגדל את הילדים ולבזבז עליה את רוב המשכורת , לפעמים אין שום דבר רע בזה שאמא תגדל את בניה ובנותיה בנחת והבעל ידאג לפרנסת הבית.

אם הבעל לומד תורה והאשה עם הילדים בבית מהיכן מגיע הכסף?
בואי נהיה מציאותיים , עד שהגיעו הילדים היה לבעל מספיק זמן ללמוד , להחכים ולהכשיר את עצמו באחד ממקצועות התורה , רב , מורה , מחנך , מוהל , שוחט , מרצה , סופר סתם , משגיח כשרות , איש מקצוע , חסר מקצועות? היום יש חרדים אפילו בענפי ההייטק השונים , בכל מקרה , תאמיני לי שלבחור החרדי יש סייעתא דשמייא וה' יתברך מסייע לו להצליח בכל אשר יפנה בזכות התורה הקדושה. אז אחרי שלוש ארבע שנים של התמקצעות בישיבה הגבוהה , אפשר לעבור לכולל ולעבוד במקביל כשיש צורך.

מותר לחרדים לעבוד?
ברגע שיש צורך לפרנס את בני הבית לא רק שמותר לחרדים לעבוד , חובה עליהם לעבוד , אני את התלמידים שלי מעודד תמיד לדאוג לפרנסת הבית בעתיד , ללמוד במקום שמאפשר להם להתפתח ברמה מקצועית כל אחד כפי מעלותיו ויתרונותיו כפי שחנן אותו ה' יתברך , יש אנשים שמתאים להם להיות מורים , יש שמתאים להם להיות משגיחי כשרות ויש שמתאים להם להיות בעלי מקצוע , רוב החרדים היום עובדים לפרנסתם , כסף לא גדל בעצים , כשיש לאדם 8 ילדים הוא חייב לספק מענה הולם ולדאוג לפרנסת אשתו וילדיו ותפסיקו להאמין לסיפורים שכל חרדי שני פושט יד, זו לא המציאות , מנסים לצייר את החרדים כמסכנים וכנזקקים שחיים על קופת הציבור , זה לא נכון !

אז למה ראשי ישיבות באים כל הזמן להתרים?
כי מישהו צריך להחזיק את הישיבה , חרדי לא צריך להחזיק גם את הבית שלו וגם את הישיבה , בעם ישראל מאז ומעולם היה יששכר והיה זבולון , ומי שלא יכול ללמוד תורה זוכה לפחות להימנות עם תומכי התורה , בחינת: "ותומכיה מאושר" , אבל מה זה קשור לגידול הילדים ולרווחת הבית שלו? חרדי לא אוסף תרומות כדי להאכיל את הילדים שלו , הוא אולי אוסף תרומות כדי להחזיק את הישיבה שלו ואת לומדי התורה אבל את בני ביתו הוא דואג להאכיל ע"י עמל כפיו , בחינת: "יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך"

אבל יש ישיבות שמבקשות תרומות להחזקת האברכים לא?
נכון שיש ישיבות שמקבלות תרומות כדי לסייע לאברכים , אבל הסיוע הוא ממש מזערי, מהתרומות האלה האברך בקושי יכול לשלם חלק מהשכירות שלו או שלפעמים הכסף הופך להיות חלק מהתקציב שלו לסעודת החג ו\או השבת , אבל לבוא ולדמיין שמ-50 ש"ח בחודש שאדם תורם הוא מחזיק אברך נו.. באמת.. הוא אולי עוזר ואני לא מזלזל בעזרה הנפלאה הזאת , אבל מכאן ועד לחיי תענוגות הדרך רחוקה , יש אנשים שחושבים שהחרדים יוצאים לסוף שבוע בהולנד או בהוואי בזכות התרומות שלו חח, אולי כדאי שאסביר לכם אחת ולתמיד מי באמת תורם למי. כשאדם תורם לחרדי והוא חושב שהוא עושה לו טובה בזה שהוא מחזיק אותו , צר לי לאכזב אבל ההיפך הוא הנכון , התורה היא זו שמחזיקה את כולנו ומי שלא לומד תורה זוכה שיהא חלקו בתורתו של אותו חרדי שיושב ולומד תורה בחינת: "ותומכיה מאושר" אז... 

אז חרדים כן מקבלים כסף בסופו של דבר.
מעטים הם החרדים שמתקיימים רק מתרומות , רוב החרדים היום עובדים , יש שתורתם אומנותם וכל היום וכל הלילה הם מוסרים נפש על לימוד התורה והלוואי שיהא חלקנו עמהם , בחינת: "ושים חלקנו עמהם ולעולם לא נבוש" ,  והם אלה שמחזיקים את העולם ומקיימים את העולם , בחינת: "אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי". אבל רוב החרדים היום עובדים ומפרנסים את בני משפחתם מיגיע כפם. 

לסיכום: יש אנשים שאחרי הלימודים הולכים לטייל שנה בחו"ל , יש אנשים שאחרי הלימודים עושים שירות לאומי שנה שנתיים , בדיוק כך יש בנות מקסימות שהולכות למדרשה שנה שנתיים או שישר מתחילות ללמוד במכללות חרדיות ואין בזה שום דבר רע , להיפך זו התרומה הנפלאה ביותר למדינה שלנו , מדינה שעיקרה הוא צביון תורני ולא צביון חופשי בחינת: "להיות עם חופשי בארצנו" חח (מילתא דבדיחותא כמובן) 
 ומהיכן נתפרנס? מעמל כפינו ומלימוד תורתנו , יש שתורתו אומנותו ויש שאומנותו לא רחוקה מתורתו והעיקר שלא נדאג כי דאגה מורה על חוסר בטחון בה'.

נ.ב - גם אם תהיה לאדם פרנסה בשפע הוא יחפש על מה להתלונן , בדיוק כפי שקרה במדבר , כשאכלנו את השליו ואת המן שירד מן השמים וכשהמתיק לנו ה' את מי מרה, תמיד ידענו להתלונן ולהיות קטנוניים , כי לא סמכנו על בורא עולם ויכולתו לפרנסנו וכי חסרים שליחים למקום? הרי בעסקה טובה אחת של נדלן אדם יכול לפרנס את עצמו בזמן שחבריו עובדים שנים רבות ועמלים לפרנסתם. אם אדם קנה בית במליון ומכר אותו במליון וחצי , הרי שהרוויח חצי מליון שקל בעיסקה טובה אחת , נו... עכשיו יש לו הרבה זמן ללמוד תורה לא? בקיצור לא חסרים שליחים למקום. ה' נתן חכמה לחרדים ובעסקאות חכמות ונבונות אפשר להתפרנס בזמן מועט לתקופה ארוכה ודי לחכימא...

שאלות ותשובות דומות בנושא:
א) מה עדיף עובד ולומד או לומד יום שלם?
ב) אבא שלי לא מרשה לי להתחתן עם בחור בלי מקצוע.
ג) למה החרדים לא עובדים בכלל ולא מתגייסים לצבא בכלל?
ד) אני אתאיסט שמאלני הומוסקסואל חילוני ואתם חרדים אוכלי חינם.
ה) תפסיק לטחון מים , כל הדתיים שקרנים ושחקנים כולם סוטים.



שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
יש לי בעיה ממשש גדולה עם בנים אני כל היום חושבת עליהם אני כל היום מדברת עליהם ואיתם אני לא מסוגלת כבר!!!!אני לא יכולה לנתק איתם את הקשר אני לא יכולה כלום.אני לא יודעת מה לעשות תעזור לי בבקשה אני על סף איבוד העשתונות..אני מודה לקב"ה שאין לי את הנסיון הזה של בנים..שהוא לא מעמיד לי בנים שמחזרים אחרי..אבל זה חסר לי כל כך אני כל היום חושבת עליהם זה מטורף אני לא מתרכזת בגלל זה בתפילה..תעזור לי הרב!!!!!!ואני כולה בת 15 אני לא בגיל של חתונה או משהו זו סתם אהבת נעורים..

תשובה:
אחותי היקרה, כל נערה שתתעסק כל היום בפייסבוק, או תהיה בבטלה גמורה תחשוב על זימה, כך גילו לנו חכמינו זכרונם לברכה, בטלה מביאה לידי שעמום וזימה (כך מביאה הגמרא במסכת כתובות דף נט ע"ב) כדי להינצל מהשעמום ומהבטלה שבאה בעקבותיו כל מה שעליך לעשות זה להעסיק את עצמך, תנסי לעשות משהו שאת אוהבת לעשות מעבר לצ'יטוטים עם בנים, תנסי לראות הרבה שיעורים באינטרנט, תנסי להעסיק את עצמך בכתיבה (אם את אוהבת לכתוב או לנגן) נסי לפטור שאלות בטריוויה, פתחנו את הטריוויה במיוחד לטובת מי שמשעמם לו ואין לו מה לעשות ומרוב בטלה הוא גולש באתרים מפוקפקים ובא לידי חטא, אלפי בני נוער גולשים בטריוויה בחודש, זה ממכר, מחכים וגורם לך ללמוד המון דברים חדשים, אני יודע שזה לא ממש קל אבל זה עדיף מלשבת בבית בחוסר מעש ולהשתגע, את חייבת להאמין לי ולעשות עם עצמך משהו, אחרת לא תצליחי להינצל מהדור הבלתי אפשרי הזה, תנסי ללכת לשיעורים אקסטרניים באיזור מגורייך, תוכלי להיעזר באתר בחיפוש שיעור שקרוב למקום מגורייך, תצפי בקטעים שבאתר ואל תוותרי, כל קטע חדש שעולה לאוויר תצפי בו בצימאון ותקשיבי טוב לדברים הנאמרים, אני בטוח שאם תהיי רצינית מספיק תתגברי על מחלת האהבה, או יותר נכון מחלת התאווה. בהצלחה. שלח לחבר קריאה בניפרד